שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת נח

מה לא שואלים שפוגשים מבולים....

מה בין המבול לעבודה שלנו כאן...

מים הם ענין הם ברכה, הם שפע מביאים לצמיחה.

מים הם חיבור- מחברים את כל מרכיבי העיסה לידי בצק.

ומים הם שיטפון, צונאמי, מטביעים, סוחפים.

יש מים מתוקים ויש מים מרורים יש מים צלולים ויש מים  עכורים

מי שפיר שומרים על העובר המתפתח ומים מקונליאלים כבר מסכנים אותו.

יש מי שלום ויש מי מריבה. 

אז יחד עם הרב אשלג ומאמרו "מהו מבול מים בעבודה" ננסה להבין מה הם המים המדוברים בפרשה.

ראשית נסביר מהו המבול ומה הוא מייצג.אצל רובנו?

שאנו מתחילים לנוע בדרך רוחנית, שאנו יוצאים מעבר לאגו שלנו לצרכינו, שאנו מתחילים להיות רגישים לסביבה מתחילים לראות גם את האחר- מה שנקרה עבודה של להשפיע, במקביל לכל ההתעוררות של הנשמה, גם הגוף שלנו מתעורר ואז אנו שומעים כל מיני שאלות בראש,

שאלות כמו:

מה העבודה הזאת לכם?

איך זה הגיוני לא לעבוד רק לתועלת עצמך?

איזו תועלת תצמח לך מזה?

מי יתגמל אותך על זה?

ומה זה לעזור לתת בלי לקבל שכר ?

כי הטבע איתו נולדנו הוא רצון  לקבל הנאה ותענוג וגם הקול שלנו בראש,

לא אחת שואל את השאלה ששאל פרעה את משה

"מי ה' אשר אשמע בקולו"

איך אני יכול לעבוד עבור מישהו שאני לא מרגיש את גדלותו אלו שני טענות שצפות –

"טענות המי והמה" שצירוף שלהם, הוא מים.

כתוב בפרשה- "המבול מים על כל הארץ"

ארץ לשון רצון, הרצון שלנו בעיקר זה שלקבל לעצמו מתחיל לשאול מי זה?

מה הוא עושה?

מה יצא לי מי זה?

מי אמר שצריך?

ז"א בגלל המים, בגלל "שאלות המים", שוב איבדנו את ההיבט הרוחני בנו.

שאלות המים מכלות את החיות הרוחנית שבנו את הרצון לתת ולהשפיע ולראות מעבר לי.

"רשעים בחייהם נקראים מתים" על כל שאלה תשובה - תיבה

למבול הזה הפתרון היה התיבה. 

עכשיו נגלה מה תפקידה של התיבה בעבודה שלנו.

השבוע העלנו סקר בדף הפייסבוק שלנו – מה ההבדל בין תקווה לאמונה. 

ומסביר הרב אשלג, שמוטל עלינו לקבל אמונת חכמים, ובלי אמונה אי אפשר להשיג שום דבר ברוחניות.

באוטומט, מצד השכל, תמיד נרצה להבין. הקולות הללו לא לגמרי ייעלמו, הם יבחנו אותנו כל הזמן,

אולם, כאן נכסנת הבחירה החופשית והעבודה שלנו-  אני בוחרת להתגבר עליהם ולהמשיך בלי להבין.

"למעלה מהדעת"

ואנו מאמינים "כי חפץ חסד הוא" המושג נקרא "חסדים מכוסים"- שגם שאיני רואה את החסדים או מבינה, אני מאמינה למעלה מהדעת. זו למעשה התיבה- להיכנס למקום שהוא למעלה מהדעת, למעלה מ"שאלות המים" ובמקום כזה, בתיבה, אין מקום לכל הרעשים, לשדים, לספקות, שהשכל שלי מטרטר אותי בהם,כי בחרתי להיכנס לתיבה, לאזור שהוא למעלה מהדעת, לאזור החסדים המכוסים.אני מוגן באזור הקדושה, בו אין כניסה למסיכי דעת. 

טיפ השבוע הזה:

להבין ולקבל ,שיש מקום שהוא מעל השכל שלי.

זה להכיר בעבודה (כמו שכתבנו שבוע שעבר), שהשכל שלי מוגבל תחום ויש דברים שהוא פשוט לא מבין, עם הדגש על פשוט, כי זה מעליו.

והדבר הגיוני, אם הוא תחום יש מעליו, כמו שקל לי להבין שיש מתחת לשכל שלי.

כמו שיש דברים שאני לא מבינה ברפואה, כי זה מעלי ויש דברים שאני לא מבינה במכונאות, באלף אלפי הבדלות יש דברים שאני לא מבינה בהסתרה, ברוחניות, בניהול של הקב"ה בעולם,מתוך הבנה זו ומתוך רצון להישמר ולהמשיך להתפתח אני מכריזה ונכנסת לתיבה. 

נח ראה את "מי המבול" את השאלות המציפות והמבלבלות את הדעת ולכן בנה ונכנס לתיבה.

"ברגע שאדם ניכנס לתיבת האמונה, למעלה מהדעת, הס"א נשארת עומדת ע"י שער האמונה ואינה יכולה ללכת הלאה". וזה עניין המים העכורים, הם עכורים כי מעורב בהם "לכלוך מחשבתי" שהוא לא רלוונטי ולא נותן לי להתקדם, לא נותן לי להגיע לצלילות למים צלולים, לשאלות צלולות, לשאלות מצד האמת ולא מצד הגוף והרצון לקבל לעצמי. 

"מי מריבה" שאלות מסוג זה, גורמות לך להמליך על עצמך את מי שלא צריך,כמו את הדעות שלך, הקיבעונות, ההרגלים, הדפוסים, הקולות, הפחדים, החששות. 

המבול למעשה מייצג,  ייסורים גשמיים,  למבול הזה, יכולת לחבל ברוחניות של האדם.

ייסורי גוף יביאו למחשבות זרות שמחבלות ברוחניות שאני רוצה לפתח.

שאדם לא מבין את השגחתו של הבורא ובנוסף לטעמו, לא מקבל מה שרוצה, נוצר נתק רוחני והוא המביא ליסורים.

ז"א זה שבעולם הגשמי, אני  לא מבין מדוע לא קיבלתי  מהשם מה שביקשתי וזה שלא קיבלתי, יוצר לי ייסורים, והם רק ההתנעה בהמשך לייסורים רוחניים, לפירוד ולניתוק  שהם היסורים האמיתים.

המבול= גשם הרסני-גשם לשון - גשמיות= מבול = יסורים  גשמים- שאלות "מים"- 

והם מובילים למיתה רוחנית-  יציאה מהמבול- ללכת למעלה מהדעת, מהצורך העצמי,

איך?

על ידי זיהוי ובהמשך וויתור על  החשיבה הפשוטה שעל כל עבודה יש שכר ישיר, שאני רוצה לראות ולהבין וכאן ועכשיו, שאני במרכז, שהכל הוא ביחס לצרכיי ,בעיקר אלה המיידים וברמה של כאן ועכשיו, שאם לא קבלתי מה שרציתי אז אין השגחה.

ללכת מעבר לחשיבה ילדותית מצומצמת. של שכר ועונש בקו ישר

ועל זה נאמר " כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי"

זכרולכל דבר שבא מצד הטבע אין הגוף מתנגד, לכן בתחילת הדרך הגיוני שנרצה ללמוד גדלותו כי זה טבעי שקטן מתבטל לפני גדול. ואם מתעסק ברק לקבל שכר, מראש לא קריטי לו גדלותו של נותן השכר ואז שכבר רוצה בגדלותו, הגוף רוצה הוכחות בדעת ואז האדם צריך לברוח מזה ולהאמין למעלה מהדעת

שבת שלום 

נ.ב- רוצה לווי בזיהוי במציאת המבול האישי  שלך- נשמח להיפגש לפגישת לווי אישי

צרי קשר לפרטים נוספים.

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET