שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת לך-לך

אחד...שניים...שלוש... נסיון – פרשת לך לך

לאורך הפרשה מסופרים הניסיונות השונים,  בהם עמד אברהם אבינו וידוע כי, אין סתם סיפורי מעשיות בתורה, אלא כל סיפור כזה בא ללמד אותנו ולנגוע בנו.כי לכל אחת ואחד מאתנו, יש נסיונות ובכל אחת ואחד מאתנו יש את "מידת אברהם", רק צריך, להיזכר בה, להכיר ולדעת אותה ואז להשתמש

הנושא שלנו לשבוע הוא עניין הניסיונות בחיים:

1. מה תפקידם?

2. מדוע הם מגיעים?

3. איך עומדים בהם נכון?

4. ומה הטעיות העיקריות שאנו כני אנוש, עושים במהלך ניסיונות שבאים לנו ועלינו?

והרי, אין אדם שלא חווה ניסיון בחייו, מצב שבו לא פשוט לו, לא קל לו, לא ממש יודע מה עושים עם זה,

איך יוצאים מזה. מתחושת זה "גדול עלי"! 

ונתחיל במשפט הבסיס שהוא המפתח להבנת כל עניין הניסיונות בחיינו:

חז"ל אומרים שהקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון אלא אם כן הוא יכול לעמוד בו.

ומוסיף הרמב"ם:כן אמרו 'כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' וגו'

וכן אמרו 'לדעת את אשר בלבבך'...

ז"א בנסיון העניין הוא לא הפעולה שתעשה, אלא המטרה לאן זה יביא אותך,

מה ה"לך-לך" שלך בנסיון הזה?

מה תלמד ולאן תלך בעקבותיו?

היינו שהבסיס של כל נסיון הוא הפוטנציאל שטמון באדם לעמוד בו.

כאשר אדם עומד בפני נסיון, הוא צריך לדעת שיש לו את היכולת לגבור עליו.

מדוע?

כיוון שאין שום טעם, להעמיד את האדם בנסיון שהוא לא מסוגל לעמוד בו.     

כפי שחז"ל המשילו את הדבר ואמרו שלא מכים קנקן רעוע שוודאי יישבר, אלא קנקן חזק שלא יישבר.

ולמה מכים אם לא ישבר? כי העניין הוא לא עבור "המכה" אלא עבור הקנקן, שהוא יזהה את חוזקו, עוצמתו ויכולתיו. מן הסתם "המכה" יודע כי זה קנקן שלא נשבר ממכה שכזו, ולכן אין לא עניין בשבירה , יש לו עניין בקנקן שיכיר עצמו.

הנסיון עומד בנקודת קצה גבול היכולת של האדם, נקודה שבה האדם יכול להצליח אבל עלול גם להיכשל.

כאשר אדם מגיע לנסיון הוא יכול לדעת דבר אחד בבירור - ברור שהוא יכול לעמוד בו, אבל ודאי שהוא יכול גם להיכשל. הנסיון נועד לאתגר את האדם. הנסיון גורם לאדם להפיק את הכוחות שטמונים בו,

אלא שבמצב רגיל הוא לא משתמש בהם.

כאשר בא לאדם נסיון רוחני הוא צריך לדעת שהוא יכול לעמוד בו, אבל כדי לעמוד בו הוא צריך להתאמץ

(שהרי אם הוא מסוגל לעמוד בו ללא מאמץ אין בנסיון הזה שום טעם).

העמידה בנסיון תגרום לו להפיק מעצמו כח חדש.

ככל שאדם עומד באתגרים רבים יותר הוא מפיק עוד ועוד כוחות.

נמצא שכל אתגר שאתה מציב לאדם גורם לו להפיק עוד כח.

ככל שאתה מוסיף אתגרים, ככל שהאתגרים הללו יותר קשים, סימן שיש כאן אדם שיש לו פוטנציאל לעמוד בנסיונות הללו.

אם אתה אוהב אדם, אתה רוצה להפיק ממנו את המקסימום, ולכן אתה מציב לו כל פעם אתגר ועוד אתגר. האהבה באה להפיק מאברהם את המקסימום. יחד עם זה, הנסיונות מבטאים את האמון שיש לקב"ה באברהם שהוא אדם גדול שמסוגל לעמוד בנסיונות כאלו.

ואומר הרמב"ן גדולתו של אברהם אבינו לא הייתה בקיום מצוות וכו' אלא בזה שעמד בנסיונות.

אומרים, כי בשעת נסיון לוקחים מהאדם את כל השגותיו ומדרגותיו וחוכמתו והבנתו (אחרת מה החכמה לעמוד בנסיון). רק מה שהשיג במהלך חייו, ביגיעה עצמית ובמסירות נפש, נשאר לזכותו בזמן הנסיון.

לאברהם אבינו עמדו בשעת הנסיון- עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה- שהם היסוד שלו.

אלו דברים רכש ביגיעה ובזכותם ובעזרתם עמד בנסיונות שנתנו לפניו.

וזה הסוד שמעביר לנו אברהם, שנסיונות חייבים להיות, כי זו הדרך להתקדם, לפרוץ, לצאת מעצמנו להתפתח ונתן לנו שלושה דברים שיעזרו לנו לעמוד בנסיונות.  

ואלו הדברים שיש להפעיל בפעם הבא שתרגישי שאת בנסיון:

א. עין טובה- רואה את הטוב אצל האחר- "שנראה מעלת חברנו ולא חסרונם". ההבנה, כי אותו אדם ש"בגללו" את בניסיון, למעשה הוא רק שליח, שנשלח בכדי לעזור לנו לצאת מעצמנו.

שנקיים "לך-לך", אל עבר הפוטנציאל שגלום בי, אז אין מה לכעוס עליו, להיפגע ממנו, אלא להרחיב את הראייה ולראות, מה הטוב שנשלח כאן עבורי בכדי שאצא גדולה יותר.

לא סתם משתמשים במושג "עין", עין היא ניצוץ הנשמה ונותן לה להיות נוכחת בזמן הנסיונות, והמידה העוזרת לנו "להיות שמחים בחלקנו".

ב. רוח נמוכה- זה וויתור על אגו, על "עוצם ידי", על אני יכולה הכל. אדם שבשליטה, שיודע הכל, כאשר מגיע עליו נסיון, עלול לאבד עצמו לדעת, כי הנה הוא לא יודע הכל , והדברים לו קורים כמו שהוא רוצה ומבין. ומשתבשת עליו דעתו בגלל הצורך שלו באחיזה ובשליטה. העניין הוא בנסיון, לוותר מדי פעם על המושכות, להשאיר מקום לעולמות, פתרונות, מסלולים חדשים להיכנס. להרשות לעצמי להתרחב.

ג. נפש שפלה- האנוכיות של האדם, ההסתכלות המצומצמת, המיקוד בי באני, בסלפי שלי,הם הגורמים העיקרים לנפילה שלנו או הופכים נסיון לביזיון. לצאת רגע מעצמי לראות את כל "הסרט" ולא רק את התמונה הקטנה.

לא לעשות פירוד אלא איחוד, לראות לאן רוצים שאעשה "לך-לך".

הטיפ לשבוע:

צפה, חכה וחבק את הנסיונות, הם סימן לאהבה שמישהו רוצה להוציא ממך יותר מאשר קיים כרגע, כי קיים פוטנציאל עצום בך.

יתרה מזו אומרים חז"ל אם אדם לא מקבל נסיונות במשך  40 יום, כדי שיהיה מודאג ויבדוק עצמו.

וזכרי

כל העניין הוא, האפשריות שיפתחו לך בנסיון זה, ההתרחבות "הלך-לך"

לך לך מהנאתך הגשמית

לך לך מהתאוות

לך לך מסיפוק הצרכים המיידים

לך לך אל העין הטובה אל הנשמה

לך לך אל הרצון האמיתי שלך, זהה אותו מעבר לקליפה וללבושים

לך לך אל להנאתך ולטובתך- טובת נשמתך ומימושך

הנאתו וטובתו של אברהם אבינו לא היו בעניינים הגשמיים, לא רק יציאה גשמית גם יציאה רוחנית שתלך ותצא מכל הפגמים של ארצך (ארץ לשון רצון). עבוד מאהבה כמו "אברהם אוהבי".

קיבלת את מידת האהבה תשתמשי בה והימנעי מאהבה נפולה.

הקב"ה שולח את אברהם מעבר לנהר לעבור לצד השני.לעבור מצד עבודת האלילים והגוף לצד הקדושה, ההשפעה והחסד.

הקב"ה מבטיח לאברהם שאם יעשה לך לך יעשו לגוי גדול ויתן לו את הארץ, אם כן, שוב עולה, כי העניין הוא גם לא רק לעמוד בנסיון אלא איך אני עומד בו כמה אני מתלונן מקטר, לעומת כמה אני מתבונן מנסה להבין מה יש כאן עבורי? מה שלחו לי?

זכרו

לא שולחים לאדם ניסיון שלא יוכל לעמוד בו לכן לא עניין העמידה על הפרק כי ברור שיוכל, אלא עניין האיך אני עומד ואיך אני מקבל את המצב.האם הופך את תהליך הנסיון לביזיון או להתבוננות והליכה קדימה לראות מה יש שם עבורי "אל הארץ אשר אראך".

לראות את האהבה שבדבר את הרצון להעניק לך להיות יותר אתה, לדעת לממש גם את הפוטנציאל שלך את האור שמקיף אותך.

אחד מהאדמו"רים הסביר כך את הפסוק בתהלים

"כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים" [קכז, ד],

ככל שמותחים יותר חזק כך החץ יגיע יותר רחוק, אבל כמובן שצריך לדאוג שהקשת לא תיקרע, אסור למתוח חזק מדי.

לסיכום:

כל אדם במהלך חייו נתקל בניסיונות, מהם נוראיים וקשים. על האדם לדעת ולהאמין שאם הוא ניצב בפני נסיון, בהכרח יש לו כוחות כדי לעמוד בו.

אמנם אנו מתפללים אל תעמידנו בפני ניסיונות שמא נכשל, אבל הקב"ה מעמיד בניסיונות את מי שאוהב על מנת לפתח בו כוחות ויכולות חדשים.

לכן מכל הדברים שמתואר בהם אברהם אבינו נבחרו דווקא הנסיונות. הקב"ה בחר דווקא באברהם כפי שמעיד הפסוק "אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם...וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ" [נחמיה ט, ז-ח]. ב

רור שאם הקב"ה בחר באברהם הוא ענק שבענקים, דהיינו שיש לו יכולות ענקיים, אבל השאלה היא האם הוא מימש את האתגרים הללו. כדי לממש את הפוטניצאל צריך להציב לאדם אתגרים כמעט בלתי אפשריים, וככל שהאתגר יהיה בלתי אפשרי הוא יגרום לאדם להפיק את אחרון הכוחות שלו.

נסיון העקידה הוא נסיון כמעט בלתי אפשרי, ולכן הוא מוציא את מירב הכוחות מהאדם, וזה מה שמוכיח שלבו של אברהם נאמן, "עתה ידעתי כי ירא אלוקים עתה", מוכיח שאברהם ענק לא רק בכח אלא גם בפועל.

הנסיונות מכריחים את האדם לגלות כוחות חבויים שהוא לא ידע שקיימים בו. רק כאשר אדם עומד בפני מבחן קשה הוא מגלה כוחות חדשים.

אנו צריכים להחליף את המילה נסיון במילה אתגר, הצבת אתגר. והצבת אתגר צריכה להיות בכל פעם גדולה יותר.הקב"ה רצה להפיק מאברהם את מירב כוחותיו, ולכן הוא הציב בפניו אתגרים. כך עלינו לנהוג גם בחינוך ילדנו ותלמידנו, האהבה היא שגורמת לנו לאתגר להקשות על הילדים, כדי שיגלו כוחות חדשים שטמונים בהם. כמובן שצריך לשין לב שמציבים ניסיונות ואתגרים ריאליים, נסיונות שהילד מסוגל לעמוד בהם.

שבת מבורכת בגשמי ברכה ובלך –לך

 

רוצה לבחון יחד את הנסיונות המעמידים לך, לזהות את האתגר ויחד עם זה את הפוטנציאל החבוי בך, צרי קשרי למפגש אישי- נשי.

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET