שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת בראשית

האור והחושך שני רגלים רגליים בדרך מטרה

 

האם שמתן לב, כי הרבה מילים זהות חוזרות בתחילת פרשת בראשית:

אור, חושך, יום, לילה, ערב , בוקר-

מה השוני בינהם? אם יש בכלל ולמה לחזור על כל דבר פעמיים :)

אז כלל ידוע אין בתורה ולו אות אחת מיותרת, אז בטח לא מילה.

המלצה- קראו לאט, לאט, כי יש כאן פאזל מקסים שמתפצח ונותן לנו תובנה ענקית,

איך מעגל החיים שלנו מתנהל מבראשית. תמונה מאקרו עם הבנת מיקרו כיצד בנויים חיינו,מה המטרה ומה הטעם. מתחילים...

כתוב בפרשתנו

"ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרה לילה"

והשאלה שצפה היא, למה, היה צריך לתת עוד שם לאור=יום  ולחושך= לילה?

ועוד כתוב בפרשתנו "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד"

אז החושך = לילה האור = יום ושניהם יחד נעשים "יום אחד"

מה כוונה יום אחד?

ועוד שאלה-כל בוקר אנו אומרים בתפילה "יוצר אור ובורא חושך"מה ההבדל בין בורא ליוצר?

ולמה את החושך בראו ואת האור יצרו? 

אז היות ואנו רוצות לא רק להבין, אלא לראות את הדברים אצלנו ולקחת מכאן טיפ לדרך שלנו נתחיל פשוט... או בשאלה פשוטה- מתי אנו חשות חושך?

בעיקר שיש מחסור, שיש ריק, שיש בור.

מה יוצרת אותה תחושה?

רצון למילוי, רצון לפתרון, בקיצור רצון.

למעשה עפ"י הקבלה הדבר היחיד שנברא היה אותו רצון- רצון לקבל, רצון למילוי החוסר.

והכלל הוא: בריאה= יצירת דבר יש מאין.

אם יש דבר שאין לקב"ה, הוא רצון לקבל, אותו הוא ברא,

מכיוון שמטרת בריאת העולם הייתה להיטיב לנבראיו, לתת, למלא .

"פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"

לעומת בריאה, יצירה- הוא דבר שנוצר יש מיש.

בזה שונה האור מהחושך, החושך הוא בריאה יש מאין והאור הוא יצירה "יש מיש".

אז הבנו את ההבדל בין אור לחושך.חושך נברא כי הוא רצון לקבל, אור נוצר (השתלשלות) כי הוא ניתן, הוא מילוי. עם הבסיס הזה נמשיך להבין את ההבדל, בין יום ללילה ולמה הם הופכים אחד לשני.

לשם כך, נעזר ברב אשלג- "בעל הסולם", שכתב את הפירוש לזהר הקדוש, שייתן לנו גם סולם להבנת הדברים בתוכנו, לפי מאמר בספר "ברכת שלום" שם מסביר הרב אשלג:

אור = הזמן שמאיר לאדם, רצון לקבל, אבל לקבל על מנת להשפיע.

ז"א האדם בנתינה הוא ממלא אחרים. דרך כזו של השפעה, נותנת לאדם אור חיים, כי אינו דואג רק לתועלת עצמו, זה נחשב זמן עלייה. מעצם ההשפעה מקבל גם האדם אור.

חושך = זמנים בחיינו שאין אנו חושבים על אף אחד אחר, חוץ מעל עצמנו ועל התועלת שלנו.

כל הפוקוס שלנו הוא באיך למלא את התשוקות של הגוף שלי- רצון לקבל לעצמי, זה נקרא זמן ירידה.

אני לא מכוון מעלה, אלא רק מטה לצרכי.

יום = דבר שלם, אשר מורכב מאור היום ומחושך הלילה- "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" 

למה דווקא יום אחד ולא לילה אחד?

הדבר מרמז לנו כי במסע שלנו בחיים, קיבלנו גם את האור וגם את החושך, שכמו שאנו זוהרים כזוהר הרקיע שאנו חווים את העלייה, את האור, מודים ליקום, לבורא, מאותו המקום, גם באות הירידות, החושך.

ולמה שיתנו לנו גם את החושך?

חושך= לילה ולילה הוא חלק מהיום בדיוק כמו האור.

ז"א כמו שאי אפשר שיהיה יום בלי לילה, אי אפשר שיהיה אור בלי חושך.אי אפשר עליות בלי ירידות.

(תנשמו, לאט , תכף יש תשובה פשוטה וברורה)

הבנו כי, החושך הוא חוסר, שמוליד רצון, הרצון, הוא כמו כלי ריק המחפש מילויו האור הוא המילוי, הוא ניתן, הוא נתינה. 

הכלל הוא- שאין אור בלי כלי. ללא כלי

אנו לא יכולים לחוש, לתפוס, לקבל את האור.בלי תחושת החושך, החוסר, האין, הכאב,

לא ניתן להרגיש, לרצות, להשתוקק, לחפש אחר המילוי, אחר האור.

שאין לנו חושך, חסך, כאב, אנו לא באמת זזות, תרות, מחפשות, הופכות עולמות.

החושך יוצר רצון והרצון הוא הבסיס לתנועה בכלל.

לכן החושך והאור, היום והלילה, נקראים יום אחד שלם= החיים שלנו 

וכעת תחשבו על המשמעות הפנימית של משפטים כמו:

"קרב יום, קרב יום, אשר הוא לא יום ולא לילה" המצב בו יום יהיה מורכב רק מיום ללא חושך ולילה ללא חסך- זהו מצב של תיקון מלא-גאולה

או "לילה כיום יאיר"- מצב בו, נראה גם את החושך, את הלילה כחלק מהשלם, ללא שפיטה,כהכנה לעליה, כבסיס לראות ולקבל את האור את המילוי. מצב בו הכל לטובה. 

אז מה הצעד הראשון שלנו?

1. ללמוד לזהות את הרצון האמיתי שלך

2. לדעת ולקבל מילוי שהוא אינו רגעי, כמו קוביית שוקולד המתמוססת, אלא שהוא אור. 

מתוך כך אנו גם יכולות להבין מדוע כתוב- "יהיה ערב ויהי בוקר  יום אחד"- למה הערב קודם לבוקר, כי האור מפציע מתוך החושך, ועד שלא מתגבר לו החושך, הלילה, לא חשים חוסר ולא מתעורר הרצון, למעשה לא נוצר כלי לקבל בו אור.

3. לכן עליך לדעת, להרגיש, לזהות את החושך שלך, שבך בדרך בה את צועדת

4. לזכך ולהבין מהו הרצון האמיתי הנקי שלי, אחרת לא תהי מסוגלת להנות מהאור, לא תדעי מה לבקש, מה לחפש . הרי אנו לא באמת יכולות להנות מהמנוחה עד שלא נדע מהי עייפות.לכן אנו מוכרחים לעבור תהליך של עליות וירידות- רק לא להיות עסוקות בלשפוט אותם, אלא למצוא את המאמץ והיגיעה כיצד לצאת מהם ולהתמלא. 

רמז ניתן בהתחלה-

זמן עליה, זמן של אור, קשור ברצון לקבל על מנת לתת, להשפיע-

ותחשבו על זה...או כמו שכותב הרב אשלג

"לכן הגם בזמן העבודה הוא מוכרח לדעת שהם שני דברים, אבל בסוף העבודה הוא רואה שהאור והחושך הם כמו שני רגלים, המביאים את האדם למטרה." 

נ.ב- רוצה לווי בזיהוי במציאת הרצון האישי האמיתי שלך-

נשמח להיפגש לפגישת לווי אישי, צרי קשר לפרטים נוספים. 

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET