שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת שמות

הגיע זמן שובבים – ספר שמות –פרשת שמות
 
למה לי גלות עכשיו?
סיימנו בשעה טובה, את ספר בראשית- ספר הבסיס, דרכו למדנו להבין את קלקולי ותיקוני העולם.
והשבוע אנו עוברים לחומש השני, לספר שמות- שלמעשה מתחילתו ועד סיום התורה, עוסק ביציאת מצרים ובמסע של בני ישראל במדבר לארץ ישראל.
ונשאלת השאלה מדוע מוקדש חלק כה נכבד ורב ליציאה ממצרים ולמסע לארץ ישראל?

הבנו לאורך ספר בראשית, כי התורה, היא תורת חיים, המלמדת אותנו ומראה לנו את דרך הנפש באדם,

אז אם ספר בראשית הראה לנו את המעגל מתיקון לקלקול, ספר שמות מלמד אותנו את המסע מהמצר, מהפרעה לארץ ישראל לרצון האמיתי שלנו.

מכך ניתן להבין, כי גם האדם רוב חייו הם מסע ארוך, בכדי לזכך את עצמו, בכדי להתעלות, לצאת הצרות הדעת מהעורף הקשה ולהגיע למעמד הר סיני הפרטי האישי החברתי שלו

ויתרה מזאת, גם אם הגיע "למעמד הר סיני" עוד יכול הוא ליפול (חטא העגל וחטא המרגלים), ולעשות זאת במו ידיו, רגליו ופיו. יכול הוא עצמו לדחוק ולהרחיק עצמו מהגאולה, מלשבת תחת גפנו ותחת תאנתו.
את הסודות והדרכים כיצד להימנע מכך, מלמדות אותנו הפרשיות הפותחות את ספר שמות.
שהמסר העיקרי הוא, כי לגלות, למשבר, לזעקה, לנפילה, להתרוממות ולמסע יש מהות ענקית.
הורידו אותנו לגלות, בכדי שנתעורר, נחפוץ ונרצה מכוח עצמנו, מצדנו לעלות,

אחרת בררת המחדל של רובנו היא להישאר במצב סטאטי באזור הנוחות החם המוכר והידוע על כל פגמיו.
למעשה כל ההתעוררות המדוברת בפרשיות הקרובות, היא התעוררות הדעת ולאו דווקא התעוררות הגוף,

לאו דווקא המצב הפיזי של עבד למלך, העניין הוא איפה נמצאת הדעת שלך.
מכירים כולנו סיפורים על אנשים בתקפות אפלות, במלחמות, שמצבם הפיזי היה בכי רע, אולם הדעת והאמונה היא שמנעה מהם להיות בהם בגלות. גלות היא כאשר מישהו אחר מונע את הדעת שלי מלתפקד ואני מאפשר זאת.

כותב מסילות שלום-
" עיקר האויב הפנימי של האדם הוא האנוכיות והיישות שבו, והמתבטאים במיוחד בעניינים שנפשו של האדם מחמדתן וזה יעודו ותפקידו בעולמו להכניע עניינים אלו. וע"י הגלות מגיע לתיקון זה, שעוברים עליו יסורים וצרות ואינו יכול למלא את רצון החומר, וע"יז מתבטל ממנו שלטון החומר שהוא שקוע בו."

אז ספר שמות כבר מתחילים...... עכשיו מותר להיות שובבים
התקופה הקרובה נקראת תקופת השובבי"ם על שם ששת הפרשיות הקרובות:
שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים- ראשי תיבות שובבים. ויש לתקופה זו סגולות מיוחדות.
 

מה מאפיין שובב?
שאסור לומר לו מה לעשות כי אז דווקא יעשה.
עם ישראל צריך להיות שובב בקדושא, הווה אומר ללמוד איך לפרוץ דרך ולא לקפוא על שמריו.
תפקדנו לפרוץ גדרות, אך בדרך נכונה שתהפוך אותנו גדולים יותר מבחינת הנפש והנשמה ולא מבחינת החומר, זאת ע"י שנדע מה הכוון נהכון לנו זה ייקח אותנו מעלה ולשם לכוון.
לשבור תבניות חשיבה, לשבור אמונות מטעות ומקטינות, לשבור לא יכולה, לא בשבילי, לא מספיק טובה, לשבור "אין מצב ש...,
שובבים – זו תקופה של מעלית רוחנית, תקופת השובבים פרוסה על 42 יום.
42 יום שהם מעלית רוחנית שמעלה מדרגה לדרגה.
42 זהו גם מס' שמות הבורא (לפי תפילת אנא בכוח).
למעשה, בחנוכה הסתיים סופית מהלך סיכום השנה שחלפה, זה היה מהלך של דין חשבון והכרעות, שהתחיל בחגי תשרי ובחנוכה הייתה החתימה הסופית "חותם דה חותם"
בפרשת ויחי נגמר המהלך של השנה הקודמת ועכשיו עם תחילת תקופת השובבים, נפתח מעגל חדש, מתחילה צמיחה חדשה, מטרות חדשות, שלב נוסף בהתאם למקום בו סיימנו את השנה הקודמת.
את תקופת השובבי"ם, מתחילים בתיקון היסוד, היסוד עליו יבנה בניין רוחני שלם  והבנייה היא מתוך מגמת עליה. האר"י הקדוש ייסד את המנהג הזה, כי הבין שהימים האלה ימי השובבים יש סגולה ועניין.

השלבים לשובבי"ם
ששת פרשיות השובבי"ם, מלמדות אותנו אודות המהלך הקורה אותנו באופן אישי.
2 הפרשיות הראשונות- שמות ווירא- הן הפרשיות המתראות את שיא גלות מצרים.
2 הפרשיות הבאות בא ובשלח- הן פרשיות בהן מתחיל גילוי של גאולה-
בפרשת "בא", מתוארות שלוש המכות האחרונות והקשות  ופרשת "בשלח", יש ממש יציאה פיזית ממצרים ופתיחת ים סוף. יציאה מהטומאה (מהמילה אטום) לאור לזיכוך.
למעשה כל מכה, ממכות מצרים, קירבה אותנו ליציאה, ללידה מחדש.
עפ"י הכתוב, היינו אמורים לעבור מסע קצר במדבר, מסע של 11 יום מהרגע שהחלנו לצאת מהחושך ולראות את האור בקצה המנהרה, אבל חטא המרגלים וחטא העגל פגמו במהלך ונשארנו 40 שנה במדבר עד לגדלות האמיתית.
2 פרשיות אחרונות- יתרו ומשפטים- מתארות את המתנות ושפע שמתלווה לגאולה- מתן תורה.
זה למעשה המסע והעבודה שיש לכל אחד מאתנו, במסע החיים, לכל אחד יש נפילות, ניסיונות, גלות- והמצבים הללו הם מחויבי מציאות.

השאלה היא איפה ואיך הירידה הזו מתבצעת?
ידוע לנו, כי אין אנו מסוגלים להיות כל הזמן במודעות, לראות, להכיל, להבין.
אי אפשר כל הזמן להיות במוחין של גדלות – כמו בחיים ובטבע יש זמן פריחה ויש זמן קמילה, אחרי כל שבת יש מוצ"ש.
אבל....
לאור העובדה הזו והידיעה הזו לגבינו, הדבר שכן אנו צריכים לשים לב אליו, הוא הדרך בה אנו מתנהלים בזמן ירידה, איפה הדעת שלנו בזמן  הירידה-

הטיפ הוא,

לנסות לשלוט בה ולא להתדרדר עד עומק תהום, במדרון תלול ישר וחד, אלא להיות בהכרה וערנות, 

כמה ירידה? מתי שמים ברקס ומנסים להאט את הירידה ולא לשחרר כל אחיזה.
נד-נד רד עלה – עלה ורד
תהליך זה נקרא  "בחינה רצו ושוב"- ירידה שהיא לא התרסקות ושבר, אלא לשם עלייה שתביא ותיצור בסיס להתעוררות לגאולה, כי לעמים צריך לרגע לעצור, לפעמים צריך לדעת להגיד אני לא יודע, לפעמים צריך רגע לרדת מטה, בכדי לפתוח מקום לדברים חדשים.
יש ירידות בחיים שקשה מאוד לצאת מהן ולעלות חזרה- "50 שערי טומאה" אלו ירידות, מצבים וארועים, שמשם כבר לא חוזרים אותו דבר, חוזרים אדם אחר. (לא עלינו)

חשוב לזכור!
יש ריקבון שהוא נכון טבעי ורצוי, כמו זרע באדמה שנרקב עד מצב שממנו האדמה יכולה לתת לו כוח לצמיחה, אבל אם יירקב יותר מדי, לדוגמא בשל גשמים חזקים וכו' האדמה כבר לא תוכל להצמיח אותו.
זו תקופת השובבים שמלמדת אותנו ירידה לשם עלייה, כל שבוע בה הוא שער אנרגטי ללמוד קבלת כל שלב בתהליך "הרצו ושוב", הנכון והטבעי ,בכדי להתחיל שוב מחזור של שנה חדשה, של למידה התבוננות וחיזוק של מידה, של עבודה על תחום נוסף בחיינו. הזמן לתכנן את השנה הבאה לחיינו.
 
 פרשת שמות- הירידה מטה והרצון להתחיל לעלות
פרשת שמות מתחילה בפסוק הסופר את שמות בני ישראל:
"אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"
ונשאל השאלה למה צריך לספור כבר ספרנו כשירדו, עוד בספר בראשית?
 ולמה המילה באים? ולא אלא שמות בני ישראל שבמצרים?
למעשה הפסוק מגלה לנו מידע עצום , מידע עתידי על כל הגליות שעתידין ישראל לעבור-
על כל הירידות הצפויות, הדבר צפון בתוך המילה באים (מי עתיד לבוא)
ב- בבל
א- אדום
י-ישמעל- יוון
מ- מדאי
בהמשך סופרים ומציינים את שמות השבטים אך לא את כולם  מציינים.
הסיפור עובר לתאר את החלפת המלך, שלא ידע את יוסף, ומספרים על גזרותיו על בני ישראל ועל התינוקות

ועל יוכבד שילדה את משה, למעשה כאשר מגיעים למשה ואהרון מסתיימת הספירה
ושוב נשאלת השאלה מדוע?

טיפ השבוע:
איך להסתדר עם המצב הנמוך .
למעשה ברגע שאדם לא מאמין בכוחותיו קשה מאוד לעזור לו.
אדם צריך למצוא נקודת זכות בעצמו ורק אז ורק בזכותה, יוכל להתחיל לצאת מהמשבר.
יוכל להדליק נר דק של אמונה, יכיר במצב, יכיר בנקודת זכות שבו וזה מה שיתן לו את היכולת לפנות לאחרים לזיוע.
 
רבי נחמן אומר
כמו שאתה מחויב למצוא נקודת זכות בחברך, אתה מחויב למצוא נקודת זכות בעצמך.
לתקופה של גדילה צמיחה וירדה רק לשם תנופה חזקה לעלות מעלה מעלה
שבת חמימה ורק גשמי ברכה
רבקה
מקסימום אישה

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET