שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת וארא

הסוד להרחבת המוח – פרשת וארא
פרשת וארא, הפרשת השנייה בספר שמות ובתקופת השובבים המכילה שש פרשיות, המחולקות זוגות -זוגות, כל שתי פרשות, עוסקת בשלב נוסף, ביציאה משעבוד לחירות.
שתי הפרשות הראשונות, מתארות את הירידה, את הצניחה לחושך- פרשות שמות ווארא.
פרשת וארא, פרשה בה לא קל למשה שלנו, עליו לפנות גם לעם וגם לפרעה, אלה לא מבינים מה הוא רוצה מהם ופרעה מטריד בשאלות, מי אתה ומי שלח אותך מי הוא?
ועם כל שאלה לבו מתקשה ומתקשח יותר ויותר, בקיצור הכל נראה חסר סיכוי.
בפרשה זו, מתחילות גם מכות מצרים ואומרים פרשנים-
יותר משהמכות נועדו למצריים הם נועדו לעם ישראל.
 
סוד הפסוק הראשון:
כבר הבנו, כי לפסוק הראשון יש כוח שהכל הולך אחרי הראש ולמעשה הוא מכיל בתוכו את הסוד הגדול של הפרשה.
אז הגענו מפרשת שמות החשוכה, לפרשת וארא, שעל פניו גם בה לא נראה הרבה סיכוי ליציאה מעלה, אבל כבר בתחילת הפרשה, בפסוק הראשון אנו מתבשרים, על כוח חדש, ביטוי חדש שיבוא לעזרנו.
אם בפרשה הקודמת, לימדו אותנו, כי בזמן ירידה עלינו לספור ולזכור מה הכוחות שעומדים לרשותנו שבעזרתם נוכל לטפס מעלה, בפרשה השבוע, מגלים לנו, כי בשיא החושך מתגלה הכוח העצום ביותר!
 
בפסוק הפותח את הפרשה נאמר-
וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.  ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"
 
אז מה גילוי המסעיר שישנו כאן?
הקב"ה מגלה למשה שהגיע העת "לחשוף" כח עליון, כח  גבוה יותר מהכוח שנגלה לאבות.
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי"-
הקב"ה מסביר למשה, כי לשלושת האבות, הוא התגלה ונודע דרך הכינוי והשם "באל שדי"-
שם זה, מעיד על גבולות טבעיים שנקבעו בעת הבריאה, על כוח הטבע. כל ההנהגה בזמן האבות הייתה בתוך מסגרת הזאת, מסגרת הטבע.
לעומת זאת, על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים, להתחיל לעלות אותם ממ"ט שערי טומאה, מהחושך הגדול, משעבוד הדעת, יש צורך בגילוי גבוה יותר, גילוי של השם המפורש, שם הוי-ה. ; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" אשר עדין לא נודע לשלושת האבות.
שם זה הוא מעל הטבע, זהו כוח שהוא בבחינת הנהגה ניסית עליונה. הקב"ה בכבודו ובעצמו בא לגאול את בניו ממצרים.
 
מסביר רש"י  – "שמי יהוה לא נודעתי להם" –
הווה אומר, העם לא הבין, לא ידע את השם הזה,  לא חשפו וגילו מידה זו עד כה.
למעשה בתקופה זו, נפתח חלון ההזדמנויות להתוודע לשם, כינוי וכוח חדש, בתוך החושך והסערה של חודש טבת, בתוך הסערה, הסופה, העלטה, ניתן לגלות את הכוחות והיכולות שהם מעל לטבע, גם ביקום וגם אצלנו פנימה בנשמה וברמות האמונה.זה הזמן למעשים, מחשבות ואמונות, שהם מעל הדעת והטבע, זו הדרך הטובה ביותר, לצלוח את הסערה והחושך.
 
מה עניין שמותיו השונים של הבורא ומה מכירים דרכם ?
כותב האר"י הקדוש, בספרו "עץ החיים"
"וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו"
מכאן ניתן להבין, כי למעשה כל מטרת הבריאה הייתה, להוציא לאור את שמותיו וכינויו
של הבורא, עבורנו הנבראים, בכדי שנהנה מטיבם וכל שם וכינוי, מתאר סוג אחר של כוח, של הנהגה של מידה אצל הבורא. אולם העובדה כי, הקב"ה מגלה את עצמו, את שמותיו ואת כינויו, עדין לא מספיקה בכדי שהם יתגלו, זה רק צד אחד של המטבע, למעשה הגילוי בפועל תלוי בנו, יוצא מכך שגם ההסתרה.
האם אנו מכירים בגילוי הזה, האם אנו רוצים אותו, חושקים בו, מחפשים אותו?
האם זה ניכר בחיינו, במחשבתנו, במעשינו באמונה שלנו?
אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ"
 
                                      טיפ השבוע
שימו לב,  בפסוק כתוב- וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"
כל העניין הוא ההבדל בין הודעתי לבין נודעתי, אני הודעתי אך הדעת שלהם לא קלטתה- לא נודעתי.מכן ניתן ללמוד, כי עבודתנו כאן בעולם, היא לגלות את השמות ,הכינוים, הכוחות והניסים שקיימים, אנו שצריכים להיות מודעים להם, לפתח כלים לקבל אותם.
אנו צריכים לעבור תהליכים ותיקונים בכדי שבכלל שנהיה מעוניינים לדעת ולקבל.
 
למה בכלל צריך שמות?
אנחנו בחומש ששמו הוא "שמות" ודברנו גם על שמות הבורא- מה חשיבות וכוח השם?
לפי הקבלה מהו שם?
אם תחשבו על זה רגע, עצם זה שיש לדבר שם, עצם הצורך שלנו לתת שמות וכינוים לבני אדם, לדברים, למאורעות, למצבים, זו הדרך שלנו להשיג את הדבר ,להגדיר אותו, לקנות השגה בדבר ובכך גם לתקשר אותו, לחבר אליו, להתחבר אליו, להכיר את מהותו.
ללא שם לדבר לא נוכל לבצע את כל זה.
כל מה שלא נשיגהו לא נגדירהו בשם.
 
אם לא השגתי דבר במחשבה שלי, הוא לא ממש קיים עבורי, כי אין לי יכולת להגדיר אותו, להתייחס אליו, לקבל ממנו, להבין אותו.
 
"כולו במחשבה יתבררו"
אם כך, ככל שנפתח את אפיקי המחשבה ונרחיב את הדעת שלנו, דרך אירועים, ניסיונות, קשרים, ככל שנקבל את העובדה, כי אנו לא יודעים הכל, שיש דברים שאנחנו אפילו לא יודעים שאנו לא יודעים, נוכל להרחיב את ההשגה שלנו ולהרוויח מכך את היציאה מהטבע (שלנו).

 

המתכון המהיר להשגה נכונה
 
התנאי העיקרי להשיג ולהרחיב את יכולת ההשגה שלי היא דרך תכונת הענווה.
 
מי מחזיק את המושכות אצלך?
את הענווה מייצג משה ואת היפוכה, הגאווה מייצג פרעה.
ובתוך כל אחד מאתנו קיימים משה ופרעה קטנים- השאלה אצל מי המושכות?
חז"ל לימדו אותנו שענווה היא שורש המידות הטובות.
 
מה הכוונה שורש?
שורש הוא הסיבה שתביא לתוצאה למסובב, לתולדה של דבר בעקבותיו.
כך, הענווה, שאדם פועל בענווה וזה השורש של מחשבותיו, זה המקום ממנו הוא "יוצא" לעשייה, זו "הרוח" והמטריה שמחפה מעל הכל, אז כל התנהגותו ותגובותיו יהיו בהתאם.
כי שורש של ענווה, יצור בסיס להקשבה לאחר , במקום להתנצח ולהילחם על דעתי.
שורש של ענווה אומר- אני שלם ומקבל את עצמי ולכן אני לא "במלחמה" מי יותר גדול.
אני יחיד ומיוחד, אך כך גם האחר מה שיש לי אין לו ומה שיש לו אין לי, העניין לגלות מה יש לאחר וכיצד להשפיע ולקבל וזה יכול לקרות באמת רק מענווה.
ענווה יוצרת  תכונות נוספות כמו כבוד לזולת, אכפתיות, שימחה ורוגע, הקשבה, קבלה.
אולם כשהשורש לכל הוא גאווה, שנחשבת שורש למידות הרעות. כי שאני "יוצא" ממנה,
אני עסוק בלהיות מעלה, עסוק שאף אחד לא יפספס אותי, ייקח על חשבוני, שכולם ידעו כי אני הוא זה שעשה והביא. אבל אז מה קורה?  שאני לא מקבל את היחס שאני רוצה ואז שורש של גאווה, מביא לכעס, אגואיזם, עצבות ובדידות.
במסכת אבות נאמר כי
"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם"
הקב"ה ייצר אותנו בעלי תחושת ישות נפרדת מהזולת. לכן באופן טבעי אנחנו דואגים לעצמנו יותר מלכל אדם אחר, לרוב אוהבים את עצמנו ודואגים לעצמנו.
האדם נוטה להגדיר מי הוא ע"י השוואה לאחרים.
הדבר יוצר סולם עם שלבים, מגדיר מעלה ומטה.
ואז התעסקות היא היכן אני בסולם ביחס לאחרים?
אמרו חז"ל משפט מקסים:
 
"הרוצה לרומם עצמו שיבנה לו גבעה ולא יחפור בור לחברו".          
למעשה עבודתנו כאן היא, להילחם ביצר הרע הזה המולד בנו "בפרעה",
וע"י הכנעתו, יפתחו לנו דלתות אינספור של אוצרות נפש נפלאים, כי נהיה ממוקדים בהקשבה, בקבלה, בהבנה כי יש גם מחוץ לי (לעומת אני ואפסי עוד).
 
ומגישה זו מתחילה היציאה הגדולה מחושך לאור
כי, אז אנו יכולים להשיג דברים שהם מחוץ לעצמנו, אז אנו יכולים לדעת ולהכיר בכוחות שאין לנו ועוד לא הכרנו, אז אנו למעשה עוברים לאזור שהוא מעל הטבע ,מעל הדעת
ואז אנו זוכים-  בהבנות, בתובנות, בכוחות והכי חשוב באמונה שתפוגג את החושך!
 
שנזכה
שבת שלום
רבקה
 
 

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET