שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת מקץ

 תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר – פרשת "מקץ"
מוקדש לעילוי נשמתה של סבתי האהובה- חיה רחל בת פייגה ציפורה
שהייתה לי דמות ומופת ללמוד איך יוצאים מחושך לאור
 
תקציר הסיפור:
הפרשה פותחת בפסוק
 "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר".בראשית מא א' 
שנתיים אחרי שפתר יוסף, את החלומות של שר המשקים ושר האופים, פרעה חולם שני חלומות -

שבע פרות רעות מראה, אוכלות שבע פרות יפות מראה, שבע שיבולים שדופות, בולעות שבע שיבולים בריאות ומלאות. פרעה מוטרד מאוד, מחפש פתרון אצל יועציו המרובים, שום פתרון אינו מניח את דעתו, עד ששר המשקים נזכר ביוסף שבכלא ומזמן אותו לארמון לפתור את החלום  ומשם הדרך קצרה להפוך מגיע נסיך מצרים.
עד כאן, ממש סיפור אגדה ואחלה הצגת ילדים לחנוכה :)
אבל מה באמת מסתתר שם?
 
אז כבר למדנו והבנו, כי המילה הראשונה בפרשה, שם הפרשה והפסוק הראשון בה, מלמדים את עיקר סודה של הפרשה ונותנים לנו תובנה חדשה לחיים ולהתנהלות הנפש.
 
וכך נפתחת פרשת "מקץ"
"ויהי מקץ שנתיים ימים" בראשית מא א' 
ועולה השאלה קץ למה?
נחזור קצת אחורה לפרשה הקודמת , פרשת "וישב", בכדי להבין
בפרשה הקודמת, אחיו של יוסף זורקים אותו לבור, הוא נמכר, מגיע למצרים
ושם יורד לבית האסורים על אשמות מאשמות שונות.
 
הבנו משם כי בור למעשה מסמל חסרון – חסרון בנפש, חוסר במשהו שיש למלא אותו,תקופה אפלה וחשוכה בקיצור תקופת ירידה. גם הבנו כי ללא אותו בור ותפקידו, לא נוצרים רצון והשתוקקות .
הבנו את חשיבות והמקום של תקופת הירידה ולשלב הבא מתחברת פרשתנו "מקץ".
 
 ומקץ מייצג סיום
לאחר שנתיים בכלא, הוצא יוסף מהבור ויצא מבית האסורים ולא רק שיצא משם, אלא יצא ישירות לארמון ואף הגיע למלוכה. הווה אומר נעשו שתי נפילות ושני תיקונים
שני תיקונים שאם נעשה אותם נגיע למלוכה= אושר ומימוש
 
ומכאן אנו כבר למדים כי, לכל אחד ולכל דבר, יש את שעתו, תקופתו ואז....
"מקץ" ברגע שיגיע העת לפרק חדש, הכל יסתיים ואף יתהפך לטובה, מתהום לראש ההר, כמו שאומרים:
"ישועת השם כהרף עין"
 
כתוב מקץ שנתיים מה עניין השנה?
שנה= מלשון שינוי
וגם מלשון נשנה על עצמו = יש לנו מחזוריות בחיים.
יש שינוי והוא מחזורי, בין שלב הבור לשלב מלכות, בין ישיבה לעמידה, בין קטנות מוחין לגדלות מוחין.
יש תקופות של נפילה ויש תקופות של תיקון ואיך שזורות תקופות אלו באלו? הדבר מתבהר בהמשך הפרשה.
 
כחלק מאותה הישנות ומחזוריות, אחד השינויים הגדולים שקורים לנו, זהו המעבר משכיחה להזכרות ולהפך.
הזכרות, זכור- זהו פועל החוזר במצוות שונות ביהדות כגון –
"זכור את יום השבת לקודשו", "זכור את אשר עשה לך עמלק".
מה עוד עלינו לזכור?
"זכור מאין באת ולאן אתה הולך"
יוסף, נשכח ע"י אחיו בבור ושנתיים נשכח ע"י שר המשקים בכלא,פתאום "מקץ", פרעה, המוקף במאות חכמים סביבו, חיפש פותר חלומות ושר המשקים נזכר ביוסף.
 
 אז למה הגיע פתאום הקץ ?
כי מה שהיה צריך להילמד נלמד , הנפש הוכשרה התעלתה, נעשתה עבודה.
הווה אומר, בשפת הקבלה, נבנה הכלי, הוכן, הוכשר וזוכך וכעת הוא יכול כעת לצאת אל האור להתמלא בו.
קץ לסבל ולחושך
 
קץ גם מלשון יקיצה- אותה יקיצה מעוררת את הזכרות.
הזכרות במי אני ומה מה אני ומה נכון עבורי בעולם זה ואיך נכון לי להגיע לשם.
לאחר שלב הירידה והעבודה מגיע שלב התגשמות החלומות מילוי האור.
וזכור - זה לא חי ללא זה
ללא הירידה למצרים, למיצר, לבור, לבית האסורים, שם נרגיש ונחווה, את טעם ידו של  "פרעה",  לא יכולה להיות עליה, לא יכולה להיווצר יקיצה, הזכרות ומתוכם רצון והשתוקקות  לאור.
 
פרעה אותיות העפר= חומר
בכדי לרצות ברוח, בכדי למלא את הבור שלנו, בדברים שאינם מתאיידים כמו: כסף, אגו, מעמד, לבוש, עוד כסף ושוקולד לפעמים' אנו חייבים קודם לחוות את האין או את המילוי הזמני, שאינו מחזיק מעמד ורק "מאכיל ומגדיל את המפלצת בבור" מגדיל את החושך' כי רק משם תגיע הזכירה- אנו נזכרים כי יש עוד טעם, ישנו מילוי קבוע שנשאר,מילוי מהשורש תמידי לו אנו מחוברים.
 
אבל למה אנו שוכחים?
כי לצערנו ככה בנויה נפשנו, וזו עבודתנו כאן להתעלות להתאמץ.
 לפני ההתעוררות, הקץ וההזכרות, צריך קודם לחוות את ההפך, את טעם המילוי החומרי, הזמני, את התחושה כי זה לא מביא קץ לחושך.
דבר היוצר השתוקקות ובונה את הכלי שלנו, לבחון ולחפש סולמות לצאת את האור.
בהמשך הפרשה אנו מקבלים את הדרך איך לשמור על הזיכרון ויותר מזה איך לא רק לזכור אלא גם לשמור.  
 
חלומות פרעה
בחלומות של פרעה נראות, שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות שאוכלות את הפרות השמנות.

בפרטי החלום יש רגע ששני סוגי הפרות מופיעות יחד.
החוכמה הגלומה בפירוש יוסף לחלומות פרעה, היא בזכות העובדה כי שם לב לרגע קטן זה, כאן יוסף מלמד אותנו עוד דבר על המודעות שלנו-איך  לשים לב לא רק לנפשנו אלא לנימי נפשנו, למקומות היותר קטנים ועדינים ששם יכולים להיות חבויים הפתרונות, אותם נימי הנפש שלפעמים מציקים לנו ואז אנו מפספסים רגע גדול של הארה.
פרושו שלו יוסף לחלום. הופך ברור כשמש כשאנו מבינים את המסר הרוחני המצוי ביסודו של הסיפור והחלום.
הפרות השמנות והפרות הרזות מסמלות את מחזוריות החיים.
והפרות הרזות מייצגות את הרע והמיוסר הגורם לשיכחה של הטוב, והפרות השמנות את תקופת השפע והנחת שגם יוצרת שיכחה של הרע.
הסוד הגדול הוא הרגע שבו מופיעות הפרות שמנות והפרות הרזות יחד .
כי כולנו חווים מחזורים של רעב ושל שובע בחיינו.
ישנם זמנים שבהם הדברים הולכים היטב: אנו בריאים, מצליחים ונהנים מרמת רווחה גבוהה. מה שנעלם בתקופות האלה הוא מוטיב הזכירה.
במהלך זמנים שכאלה, אנו שוכחים להשקיע זמן ומאמץ בטיפוח אינטימיות רגשית אמיתית עם בן/בת זוגנו, לפתח קשרים אמיתיים עם ידידינו, להסתכל לראות ולהודות על הטוב.
אנו מרגישים מרוצים מעצמנו וכביכול איננו זקוקים לאף אחד.
אולם, כאשר מגיעה תקופת רעב, כאשר פורץ משבר קשה בחיינו חלילה, לפתע פתאום אנו חשים בצורך להושיט יד לקבלת עזרה ולהתחבר עם יקירינו ועם אלוקים.
אבל אנו לא יודעים איך לעשות זאת.
כי אין קשר לאחר, לעצמי, לתקופה הקודמת, לשורש של שפע.
כאשר אנו לא מטפחים את קשרינו ואת הרוחניות שלנו בתקופות השפע,
כאשר אנו לא ערים, מודים וזוכרים, שמגיעות שנות הרעב אין לנו את כלים והכוח להתמודד. לא יצרנו כוח ואמונה שהיינו אמורים לשמר מתקופת השפע לתקופות הרעב.
ואז גם נעלמת מעיננו הבנה ותפקידה של  המחזוריות והכי חשוב חשיבותה.
אנו נותרים זקוקים נואשים וחסרי אונים  לשרוד את המשבר.
 
זוהי תמצית חוכמתו של יוסף:
אף פעם אל לנו להפריד בין שנות השובע לבין שנות הרעב.
תזהרו משכחה, הן  אותיות חשכה (וזו לא סתם פרשה שקוראים בחנוכה)
כי החשכה היא "הגונבת אור" מספר אחת!
כאשר אתה חווה שפע, אל תיתן לכך לעוור אותך ולהקהות את חושיך מהדברים החשובים באמת בחיים, אל תתמקד בטפל, אל תשכח הבדלים בין מילוי זמני לקבוע, בין חומר לרוח, אותם יש לטפח בתקופת שפע. סדר העדיפויות שאנחנו מטפחים, במהלך התקופות הטובות שלנו, צריך לעמוד לרשותנו ולתמוך בנו גם בתקופות הקשות.
הרבה פעמים יש לנו תנודות חדות במצבי רוח משמחה לעצב, ומאהבה לכעס ומריבה.
הקב"ה מנסה אותנו בנסיונות רבים בגלות הארוכה, שם לנו בורות ובתי כלא  מסוגים ,
בכדי שיווצר בור שיצור בנו יקיצה שיביא רצון והשתוקקות לאור ולמלוכה,
ושמגיע זמן המלוכה, עלינו לזכור לאגור כוחות- להמשיך ללמוד וליצור הבנה רוחנית ונפשית בכדי להשתמש בהם בזמן הרעב.
 
והכי חשוב בכולנו יש נר דקיק ולכן
כל עוד הנר דולק אפשר לתקן!
ואין דבר בעולם שאין בו ניצוץ ולכן הכל בר תיקון
 
 
חג מלא אורות וניסים
למלוכה וגאולה
צוות "מקסימום אישה"
 
 
 

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET