שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת וישב

האם חלמת לקבל כותנות פסים – פרשת וישב


סיפורנו מתחיל ביעקב, אחרי 20 שנה אצל לבן הארמי, שם חיכה שבע שנים וקיבל לאה ועוד שבע שנים וזכה ברחל ואחרי המפגש הסוער עם עשו אחיו, הגיע בשעה טובה חזרה לארץ המובטחת, כעת מצפה יעקב לשקט שלווה ושיבה מתוקה.

"וישב יעקב"
כך מתחילה הפרשה כבר בשמה, בפסוק הראשון, במילה הראשונה, רומזים לנו על המשך העלילה ואפילו מתחבא שם סוד.
וישב מהמילה ישיבה.
מצב של ישיבה, הוא מצב נמוך יותר ביחס לעמידה.

זהו מצב שנקרא קטנות או בשפה הקבלית "קטנות מוחין" ישיבה היא קטנות לעומת עמידה.

עמידה מסמלת מצב של גדלות מוחין. עמידה היא קומה שלמה וזקופה. 
דוגמא לכך ניתן לראות בזמן התפילה, בחלק ניכר מהתפילה אנו יושבים, אולם כאשר מגיעה

"תפילת שמונה עשרה", שנקראת גם תפילת העמידה, אנו עומדים, הדבר מעיד על כוחה, חשיבותה ועוצמתה של תפילה זו.
 
פרוש נוסף שניתן למילה "וישב"- וישב מהמילה תשובה.
יעקב  שב מהגלות מהנסיונות, כעת הוא שלם וכל עבודתו היא על מנת לתקן את דור ההמשך, את התולדות,

את ילדיו.

אבל עוד רגע שוב הם יוצאים למצרים, שוב לגלות, שוב לקטנות האם יעקב קיבל על עצמו גלות כחלק מהתיקון?
מה הקשר בין גלות לתיקון?
הדבר יתברר במהלך כל הפרשות הקרובות.
 

מה הקשר בין וישב"- ישיבה לגלות?
חשוב לזכור שאנו אומרים גלות,  הכוונה, היא ולאו דווקא גלות פיזית, אלא בראש בתודעה במוחין.

ואם יש גלות יש לה מטרה
 
כללים רוחניים לחיים
כבר משם הפרשה אנו מגלים שני כללים :
1. הכלל הראשון – שהשלם, מורכב לרוב משני כוחות הפוכים, יום לילה, אור, חושך, יעקב, עשו

והפעם ישיבה מול עמידה.

והעניין הוא לדעת להחזיק את שני הקצוות ולהבין את השילוב שלהם שהם חלק מהתמונה הגדולה.
כך הבנו כבר מפתיחת ספר בראשית. ב-ראשית.
2. הכלל השני (שהולך שלוב זרועות עם הראשון) - כל עוד אנו חיים, אין מצב של סטאטיות ועצירה.

למעשה מצב סטאטי, מצב של עצירה, מצב בו אין התקדמות נחשב ונקרא נפילה.
 
אז אם אנו במצב של גדילה וצמיחה ב"עמידה" אז זה רק כח אחד מתוך שניים
ואם אין סטאטיות ועצירות וחייבת להיות התקדמות- מה יהיה השלב הבא?

ישיבה מן הסתם.
 
כתוב –   "אדם לעמל יולד"
השאלה לאיזה עמל ?
העמל לשמו נולדנו הוא, העמל שמוביל למימוש התכלית האישית והחברתית של כל אחד מאתנו.
 
שתי דרכים להגיע לתכלית:
כן, שוב שתיים :) וכבר ברור לנו שהם יהיו הופכיות, זה הכלל.
 
1. הדרך הראשונה – להתקדם מתוך בחירה ומודעות, הווה אומר אני יודע לאן.

ברור לי במה עלי להתמקד, ואני משקיע במודע בהתקדמות זו.

זיהיתי קלקול, אני מודה בו, אני מודע אליו ואני בוחר לתקן אותו.

זהו המצב הבריא, לעלות כל פעם עוד מדרגה (נקראת גם דרך תורה),
2. הדרך השנייה- אדם נעצר, קופא על מקומו, תקוע, הכל מעורפל לו

ובמקביל הוא לא ער לסימנים, לקלקולים, לטעיות לאיכות חייו היורדת.

הוא נמצא דקה מסטאטיות, פסיביות, בתחושת "זה מה יש...." 

ואז תדפוק על דלתו הדרך השנייה, דרך יסורים שמה.

בפועל  בשלב הישיבה, נדמה כי מצב הופך סטאטי.

ממתחילה הירידה, שמביאה מהר מאוד לתחושת חוסר סיפוק, יוצרת בור שמביא לתסכול, מרמור,

בקיצור יסורים.

הייסורים, הם למעשה השעון המעורר, זרז מבחוץ, המניע אותנו למצוא פתרונות.

הם מחזירים אותנו שוב למצב עמידה מישיבה, למסלול ההתקדמות שלנו.

הם עוזרים לנו לחשב מסלול מחדש.
הווה אומר בסופו של דבר כולנו נגיע לתכליתנו השאלה רק באיזו דרך ובכמה זמן!
 
אם נסתכל על התקדמות העולם והחברה, נראה שבדיוק כך נוצרו המהפכות המשמעותיות בעולם:

המהפכה החקלאית, המהפכה תעשייתית ומהפכה הקידמה והטכנולוגיה.

נוצר צורך, חוסר, בור, שגורם לייסורים, לתחושה לא טובה ונכונה, לפיספוסים לעיכובים, שהביאו ויצרו רצון ששלח אותנו לחפש תשובות, למצוא מילוי שיצור מצב חדש, מצב עמידה, גדלות.
אבל כל חדש הופך לישן בסופו של דבר, כי לאורך הזמן גם לחדש התרגלנו והוא הפך למובן מאליו
אז שוב מגיע השלב הסטאטי, שיוצר עוד מהפכה חדשה- שיוצרת תנועה- קמים ועושים מעשה.
 
 שלב החלומות
אז איך לוקחים את שבט יעקב הקדוש והמכובד בכל גדלות המוחין  לירידה?
איך מוליכים את כל העוצמה הזו לקטנות מוחין?
איך יוצרים תשתית לעלות עוד מדרגה שתוביל לתיקון?
אחת כזו שתשפיע לא רק על כל אחד באופן אישי אלה גם על דורות ההמשך על התולדות?
 
כמה יצירתיות יש בתורתנו, כמה שופע רעיונות העולם והקב"ה, כאשר הוא רוצה לעורר אדם, לעלות אותו עוד מדרגה  והפעם הזרז, הטריגר הוא החלומות והפירוש שבוחרים האחים לתת לחלום.
אומרים חלום הולך אחר פירושו.
 
החלומות של יוסף   בפרשה ופירושם ע"י אחיו,  יצרו סתירה, הרס, בלגן, אגו!
הפירוש שמציעים האחים, טורף את הקלפים ומנער  את המצב הקיים, ממצב שלמות למצב של ירידה.

החלומות יוצרים חוסר הבנה וחוסר קבלה שהובילו למצב של קטנות, שהביא לשבירה,
 
רמז בעלילה-
בהמשך נבין, כי רק משם יכלו לצאת ולעלות למדרגה גדולה יותר.

לא להישאר במצב סטאטי, על זרי הדפנה, אחרי שהתגברו על ערמומיות לבן ועל איומי עשו , אלא לסיים את המדרגה הזו ולהתחיל לנוע לכיוון המדרגה הבא. ואם היו כרגע במצב עמידה גדלות, לקראת השלב הבא צריך לשנות מצב למצב ישיבה קטנות.
(חלומות יוסף, מכירת יוסף, ירידה למצרים, גלות מצרים, משה רבנו מעורר את העם, עשר המכות,

יציאת מצרים, מעמד הר סיני- עולים ויורדים לאורך כל הדרך)
 
החלום ושיברו
לא יוסף וגם לא אחיו, הבינו באמת את החלום, באותו הרגע, להם לא הבינו באמת מה התפקיד שלהם ומה התפקיד של יוסף .כאשר יוסף סיפר על החלומות, בהם הוא במרכז והם אחיו משתחווים לו, האגו והיצר השתלטו ולקחו שם תפקיד, הם פירושו את החלום כגאוותנות, יהירות, הילד המפונק של אבא, מה שיצר מחלקות, חוסר הבנה, קנאה, פירוד, קטנות.
 
קטנות- מצב של חוסר חכמה- "אור החכמה תחייה את בעליה"- המדד לקטנות זה אור החכמה
אנו צריכים להבין, שבחיים ישנן תקופות בהן, אנו מחויבים לקבל על עצמנו זמנים של קטנות,כי כשהם מגיעים

הם רק חלק מהתמונה השלמה, אנחנו פשוט כרגע לא רואים את כלל התמונה, אבל רק כרגע!
 
זמן קטנות המוחין הוא הזמן שיניע את הגלגל מישיבה, ממקום קטן, לעמידה, לקומה מלאה, לגדלות ממקום של גילוי ותיקון של התחדשות.
מצב של קטנות מוחין הוא כמעט מצב של עיוורון, רק כאשר אני לא רואה ואין החכמה שורה עלי,אני מסוגל לקבל דברים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסא, להתעמת עם סיטואציות לא נוחות,לגלות כוחות חדשים בתוכי.

ביומיום כשאין תחושת חוסר, שאין סיטואציה שאני חייב להתגבר עליה, אני הולך אחר השכל, אחר ההרגלים, אחר הידע שכבר קיים בתוכי ממשיך עם עוד מאותו דבר, לא מחפש חידושים, אמצעים נוספים, הבנות חדשות.
 
חשוב לדעת,
כאשר נוצר מצב של קטנות, ישנו מנגנון ששומר שהקטנות והירידה תהיה לתועלת .
 "אני השם השוכן איתם בתוך טומאתם"
המנגנון הוא האמונה, ההבנה, כי יש דברים שהם מעל הדעת והשכל .
יכולת הקבלה, שאני לא רואה ומבין את המהלכים כאן ועכשיו .
מצב אמונה, הוא ללא ספק מלחמה יומיומית לא קלה.
כולנו כבר נתקלנו במצבים בחיים בהם רק לאחר תקופה, בדיעבד, הבנו למה הם קרו וכיצד הם היו הכי מדויקים שניתן ושהיו לטובה רחבה יותר.
 
טיפ השבוע
1. שהתחתון (אני, החברה, עם ישראל)
2. בגלות (כאוס, בלאגן, כאב, חוסר בהירות בחיים, תקיעות)
3. אם יש לו את העליון איתו (האמונה מעל הדעת,) יש לו סיכוי לחזור לעלות.
4. קטנות היא רק חלק אחד מכלל התמונה הגדולה, אל תקבע הכל ביחס אליה הבן את מטרתה.
5. אם מצבך סטאטי צפה לשינוי
6. אם אתה חש בקטנות בירידה, דע כי הזמן ללמוד לגלות, כלים חדשים, כוחות נוספים אל תפספס!
 
חשוב לזכור,
כי אם לא נצא ל"גלות", העולם יישאר סטאטי ,על מקומו, בקטנות וזהו מצב מקולקל שאין בו גילוי והתקדמות ו

הרי התכלית שלנו, באופן אישי וקולקטיבי ומטרת הבריאה היא תיקון.
 
חזרה ליוסף....
מספרת הפרשה כי יוסף היה אהוב על אביו וכי קנה לו אבא כותנת פסים ובהמשך מסופרים שני חלומות שיוסף מספר לאחיו. באחד הם עלומות השדה העומדות סביבו במעגל ומשתחוות לו ובחלום השני הוא הירח והם הכוכבים סביבו, דבר שמרתיח את האחים והם מקבלים החלטה "לטפל" בצוציק היהיר הזה.
 
עכשיו בוא נביא כמה דברים בהיבט הפנימי של הסיפור
רגע של קבלה
בעץ הספירות, הבנוי מעשר ספירות, שתי הספירות האחרונות נקראות יסוד ומלכות.
יסוד-מיוצג ככוח זכרי- כוח שנותן- צינור האור- יוסף
מלכות-כוח נקבי – כלי קבלה- ישראל
שוב שני כוחות משלימים.
 
ספירת היסוד, היא האור השפע, או יותר נכון הצינור המכיל את כל האור/השפע, כל רצונו של "היסוד", הוא לתת ולהעביר את האור הלאה ולכן הוא זקוק לכלי. הכלי תפקידו ורצונו לקבל את האור להתמלא להרגיש מילוי –שמחה, סיפוק, אושר.החיבור בניהם נקרא "זיווג" ולמעשה זו התכלית הראשית של הדברים – אור וכלי,
זהו שילוב שני דברים מנוגדים ומשלימים שיוצרים אחד!.
 
יוסף נחשב לספירת היסוד
(כמו שאברהם הוא ספירה חסד, יצחק גבורה, יעקב- תפארת =השילוב של חסד וגבורה)
ספירת היסוד וספירת המלכות הולכים תמיד יחד, כי זה רוצה להעניק וזה רוצה לקבל ולהתמלא.
הם יוצרים שלם גדול וחדש בחיבור בזיווג בינהם.
 
איך זה קשור לכותנת אתם בטח שואלים?
אמרנו כי לא האחים ולא יוסף, הבינו את תפקידו של יוסף ופירוש החלום ולכן יוסף נתפס יהיר ושחצן.
חלומות, מרמזים לנו על מצב של קטנות מוחין. אדם ער שולט על גופו, אולם בשינה יש לנו חיות מינימאלית, קטנות מוחין, לכן כל עניין הפרשה והחלומות נעים סביב עניין הקטנות, הישיבה, הסטאטיות- הגעה לשלב הקטנות כהכנה משמעותית לגדלות.
יוסף לא הבין שהוא ספירת היסוד, שתפקידה להעביר את האור השפע הלאה ולכן פעל בדרך מקולקלת, מעצבן את אחיו, מוציא את דיבתם רעה והאחים רואים איך הוא שבוי בחלומות של עצמו.
 
מה פנימיות הדברים?
למעשה כל אח מייצג דרך, גישה ושיטה להגיע לתכלית.
12 אחים= 12 שבילים לעבודה רוחנית-.חלק בריקוד, חלק בתפילה, חלק במעשה, חלק בחשיבה וחכמה, חלק בעבודת כפיים. כל אח-שבט הוא שער להתחברות.
יוסף הוא היתכללות של כולם, אין לו דרך אחת, הוא אוסף כל הדרכים המורידות שפע לתחתונים
לצינור אחד= ספירת היסוד.
אולם האחים לא רואים זאת כך, גם הם לא מבינים את תפקידו- מה הם רואים?
שהוא ללא ייחוד, שאין לו דרך ייחודית שלו, עושה מה שמתאים לו, משחק עם המציאות איך שבא לו.
הם לא ראו, שלמעשה דרכו הוא מאחד את כל סוגי הדרכים,  כי היסוד הוא הצינור שמוריד את כל האפשריות למלכות.
הסמל לאותו איחוד הוא כותנות הפסים
כותנת הפסים אותה לבש יוסף, מייצגת חיבור לכל סוגי השבילים להגיע לתכלית.
כל פס הוא שביל וכולם נמצאים על כותנת אחת.
בכדי לגלות את כוח ההשפעה שלו, יוסף יורד למצרים (למקום צר ונמוך) ובהמשך כולם בעקבותיו.
העניין הוא לחבר כמה דרכים, כמה רעיונות, כמה עצות שהם כולם חלק בפתרון במילוי בחוסר אותו אנו מחפשים.
 
סיכום כלל חשוב בתוכו-
כל ההכנה ל"גאולה" פרטית וחברתית, היא דווקא בזמן הקטנות!
דווקא בזמן הקטנות ,האדם מושך את הכלים הנכונים למשוך שפע, כי הוא כבר סקפטי לגבי הקיים והדרך שהייתה עד כה, ולכן הוא מחפש ופתוח, לדברים חדשים, להסתכלויות אחרות, מישהו או משהו שייתן לו תשובה, טעם ומענה על המקום הנמוך בו הוא נמצא, ולאן נע מכאן עובר מישיבה לעמידה.
תחושת ה"ואו" מצאתי, השמחה של המציאת משהו חדש, נפילת אסימונים, הרצון בכלל לחפש דבר שכזה, לא קורה בזמן גדלות, כשאדם מרגיש טוב הוא לא מתקדם, כי איך אומרים "במה שעובד לא נוגעים". דווקא במצרים במקום הצר והנמוך בבית הכלא, יוסף לומד את התפקיד שלו - משתפר, מתקדם, משתכלל, מתקדש, עובר נסיונות מול אשת פוטיפר שניסתה להחטיא אותו בטכניקות פיתוי שונות ומשונות והוא לא נכנע מתמודד מול יצר החזק מכל יצר התאווה.
 
זמן הקטנות זה הזמן לעבור שיעור באמונה,
בזמן זה, אנו משוחררים מהבנה, לוגיקה ושכל. אולי לא נראה את ההתקדמות בזמן הקטנות אלא רק בזמן הגדלות אך זכרו...
הזורעים בדמעה – זמן קטנות
ברינה יקצרו- זמן גדלות
נאחל לכולנו, כי נצליח לא נשפוט את זמן הגדלות ואת זמן הקטנות
ונצליח להבין כי אין העדפה לזמן מסוים  אלו שני חלקים שיחד בחיבורים בינהם בנגיעות בינהם יוצרים את התמונה הגדולה  וכי הכל הכנה לעליה, לגאולה שלמה אישית וחברתית!
 
שבת שלום!
של חיבור איחוד וזיווג הפכים.
 

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET