שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

שלח

שם:

This field is required.

טלפון:

This field is required.

דוא"ל:

הטיפ של פרשת ויצא

סוד החלום- המסלול לחולם המתחיל – פרשת ויצא

איך אנחנו אוהבות חלומות, לחלום אותם, לחשוב אותם, שינתחו לנו אותם.

חלומות עושים לנו משהו, משפיעים עלינו, רק אנחנו שוכחות שבתכלס אנו משפיעות עליהם :)

ובפרשה השבוע, אנו לראשונה בתורה נפגשים במציאות של חלום.

חלום לשון החלמה - יש לחלום יכולת להחלים אותנו.

הפרשה מתארת את חלום יעקב , לכאורה בתאור יעקב הולך לחרן , שקעה השמש והוא "הולך לישון"

וישכב במקום ההוא ...ואופס, סולם, מלאכים עולים יורדים והבטחה.

הבטחה שנראית הגיונית, כי קיבל את אותה הבטחה קיבלו גם סבו ואביו, אבל אם נסתכל פנימה לפסוקים,

נגלה עוד רובד, רובד הקשור ישירות אלינו ולחיינו. בואו נחזור כמה צעדים אחורה -

מה הרקע לפרשת ויצא?

בסוף פרשת תולדות, מתארת התורה את הכוונות של עשו כלפי יעקב, אחרי גניבת הבכורה ממנו.

ויאמר עשו בליבו, יגמרו ימי אבל אבי וארצח את אחי.

רבקה מגלה את הדבר ותקרא ליעקב ותאמר לו, מגלה לו שעשו מנסה לרצוח אותו ואז מצוה עליו

"ואתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרן"

אם ככה, לפי רבקה הפרשה הייתה צריכה להתחיל במילה ויברח יעקב ולהיקרא "פרשת  ויברח"

אבל היא נקראת ויצא על שם היציאה של יעקב, אז למה ויצא אם ברח?

באותה פרשת תולדות, לאחר שרבקה אומרת ליעקב שיברח, היא ניגשת ליצחק ואומרת לו דברים אחרים.

היא לא מגלה לו את רצון עשו לרצוח את יעקב, אלא אומרת לו תשמע ,אם יעקב יתחתן עם מישהי מכאן חבל עלי "טוב מותי מחיי" אני רוצה שימצא אישה מהמקום ממנו באנו. 

אז יצחק, כמו בעל טוב המבין עניין, קורא ליעקב ושולח אותו לחרן למצוא כלה.

אז לפי יצחק, הפעולה של יעקב היא שליחות הוא שליח וזו הייתה צריכה להיות פרשת "וישלח".

אך זו לא פרשת "ויברח" ולא פרשת  "וישלח" זו פרשת  "ויצא."

בואו נבין רגע איך זה קורה...

אם נסתכל על הדברים דרך "רוח רבקה"- מה האווירה מהמחשבה שאמורה הייתה להיות ליעקב?

מה סדר ההתנהלות שלאדם שבורח מפני עשו , איך יוצא אדם שבורח מרוצח?

פחד, חיפזון, פאניקה, חיפוש מסתור.

ואם לפי "רוח יצחק" - איך אמור לצאת יעקב שהוא שליח?

לא רק השליח אישי, לא רק להתחתן ,להקים משפחה אלא להקים את משפחת עם ישראל איך יוצא אדם כזה?

כובד ראש, בטחון, זקיפות קומה, אחריות.

אם כן למי יעקב שומע- לרבקה או יעקב?

אומר הפסוק - וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארן.

ז"א גם שליח וגם בורח, למעשה יעקב מפעיל בתוכו את שני הממדים,מצד אחד ממד אידאי פנימי חיובי עתידי – שליחות, מצד שני, הוא לא מזלזל בהווה המסובך בקשיים החומריים – בורח.

לפי סדר הדברים בפרשה, רבקה קודמת ליעקב, אולם יעקב שינה את הסדר- שמע את אביו ואת אמו.

הווה אומר הוא נותן מקום קודם לצד האידאלי, לשליחות, הוא מבין כי מבחינת האמת, צד זה הוא עמוק ומשמעותי יותר מאשר ההווה המסובך- הבריחה,שכל עניין הבריחה הוא עניין של ההווה הנוכחי, של עכשיו, אבל הוא לא המרכז,  הוא לא העיקר זה לא הסוף, זו לא העתיד, אלא הבריחה היא רק חלק ממה שבונה את העתיד. 

וכך נפתחת הפרשה שלנו השילוב של שני הצדדים-

"ויצא יעקב מבאר שבע ויצא חרן"

ויצא שורש י.צ.א - לו יש שתי משמעויות

1. יצא=ברח – יצאתי ממקום א למקום ב'. יצאתי מהמוכר הבטוח המאפשר לי שיגרה, אל הבלתי נודע- יצא בסערה, יצא מכליו.

2. יצא= להוציא מתוך- יש תוכן סמוי שצריך להוציא אותו, להוציא את הנמצא מתחת לפני השטח, למרות שכרגע הוא מתחבא.

המילה ויצא כוללת בתוכה גם את רבקה וגם את יצחק, גם בריחה וגם שליחות.

מבחינה חיצונית הוא יוצא מ... מבחינה פנימית הוא הולך להוציא את היעוד שלו מהכח או הפועל.

הבריחה היא פשוט חלק מהדרך לשם, השליחות להוציא את עם ישראל מהכח אל הפועל.

וזה כח יעקב – לשלב בין הפנים לחוץ, לשלב בין שני הכוחות, בכדי  להגיע לכח חזק יותר ולמצב גבוה יותר.

לא לוותר על אף צד, אלא להכיר את שני הצדדים ולשלב בינהם בכדי להתקדם קדימה למימוש השליחות.

שתי הבחינות האלה נמצאות ובאות לידי ביטוי כבר תחילת הפרשה בפס' הבא כתוב-

"ויפגע במקום"-

אומרים חז"לנו -פגיעה הכוונה פתאום- אדם הולך ברחוב פתאום פוגע בו משהו. 

למה יעקב פוגע במקום הזה ?

ויישאר שם "וילן שם" כי בא השמש- כי שקעה השמש, ככה פשוט.

יעקב ברח באור יום, שקעה השמש לא יכול להמשיך בבריחה לכן נשאר ללון שם ואמצעי השינה שלו הם

"ויקח מאבני המקום וישם לראשותיו "

זו למעשה שיא הבריחה של יעקב, הכל נראה  מקרי ומזדמן, הוא נמצא במקום הזה כי השמש שקעה.

אז עולה שאלה- אם הפסוק הזה מבטא את שיא הבריחה, אם הוא היה רק בורח רק מגיב מציאות של בורח מרוצח, האם יכול היה בכלל יכול להירדם ועוד עד עומק שינה של חלום?

בוודאי שלפי הפסוק הזה נראה כמו "ציר רבקה" פאניקה של רבקה,  אבל יעקב יודע שהוא לא רק בורח הוא לא רק מגיב למציאות שעל פני השטח, אלא הוא גם שליח, גם מודע לממד הרוחני ובזכות השילוב התודעתי הזה,

הוא מצליח להירדם ואפילו לחלום.

"ויחלום.." זה הסימן לעומק הבנתו של יעקב, שלמרות הבריחה כלפי חוץ, כלפי פנים הוא זוכר שהוא שליח.

טיפ השבוע

גם בחיינו, תמיד יש שני כוחות, לכל דבר יש שתי בחינות- על פני השטח ובעומק הדברים.

יש בחינה אחת טבעית, חומרית, המציאות המסובכת, כלפיה אנו עושים השתדלות, במקביל אנו צריכים לדעת שגנוז בתוך בחינה זו, עומק חיובי פנימי אלוקי ועלינו להוציא אותו מתוך המציאות, מהכח אל הפועל.

שבתוך כל בריחה, כל סיטואציה יש עומק חבוי והוא החשוב לשליחות שלנו.

החלום של יעקב מגלה את עומק השליחות הנמצאת בחיצוניות הבריחה.

המסלול לחולם המתחיל - "היינו כחולמים"

1. אנו חייבות לזכור את שני הממדים הקיימים, והם תמיד קשורים, גם אם אנו שוכחות ממד אחד.

2. זהי לאיזה ממד אתן נותנת יותר כח ובאיזה הפרש?   

3. שימי לב האם את טורחת לבחון מהו הממד העמוק הקיים בכל סיטואציה עד כמה שהיא מסובכת, 

לא נוחה ואפילו מסובכת?

4. נסי לראות מה השליחות שיש בסיטואציה זו עבורי ועבור מהלך חייך.

5. מצאי מהו היחס הנכון בין החלק הפנימי לחיצוני, בין החומרי לרוחני. בין ההווה לעתיד בין הטבעי לאלוקי, בתוך הסיטואציה. 

לא סתם לראשונה בתורה עוסקים בחלום, חלום לפי התורה זה היכולת להחלים, נותן לנו את העצירה , ההחלמה, מהחיים בתוך עולם מסובך, על כל הקלקולים והקשיים ולהוציא מתוכו איזה אידאל את הכח את העתיד.

רק אדם הרוצה לגלות ולהיות מחובר לשליחות שלו, לצד הרוחניות שבו ולכלליות, יכול לחלום באמת לחלום רחב ורחוק, לעומת חלומות של אדם השייך יותר לצד החומרי, לעוביות ולפרטיות .

הגמרא במסכת ברכות עוסקת באריכות בסוגיית החלום: כתוב מצד אחד 

"בחלום אדבר בו" - שהקב"ה נגלה לנו בחלומות.

יעקב לא חלם על עשו רודף אחריו, הוא חולם על סולם ניצב ארצה ומלאכים יורדים ועולים, זה לא חלום נמוך, ברוח אמא רבקה, אלא חלום גבוה.

מצד שני כתוב "וחלומות השווא ידברו" שיש בו דברים לא אמיתים

אם כן מה העניין מה נכון?

המגמה היא, לא להיות פותרי חלומות, בממד הפשטני של המילה.

שאנו משתמשים במילה חלום זה כל מצב שבו הערנות שלה יורדת ברמה, המח משתחרר, המודעות יורדת,

גם חלום בהקיץ, שאיפות, רצונות לעתיד, הם חלומות.

חלום הוא רגע בו אנו יכולים להתנתק מהמציאות החומרית החסרה ולשאת עיניים למקום גבוה יותר עליון ועתידי.

אדם ששבוי בפרטיות שלו, חלומותיו שאיפותיו יהיו בהתאם- קטנים עם נגיעה אגואיסטית ולכן הם מאוד משתנים מה שנקרא- יום דבש יום בצל, אך אדם שמחובר למציאות הרחבה, מחובר להבנות גבוהות, מכיר בשני הצדדים על פני השטח ועומקו, יחווה פחות תנודות, או פערים בחלומות שלו , יחוש תחושת של אופק של כיוון של מגדלור אליו הוא רוצה להתקדם ולהגיע לעלות מדרגה, מדרגה.

החלום מעיד על האדם החולם, אין פעולה ללא פועל, נפש הפועל נמצאת בפעולהאם אתה רוצה להבין את החלום לך אל החולם - החלום הוא תוצאה.

אדם ניבחן בשיחתו אותו דבר כאן אדם נבחן בחלומותיו\ בין בשנתו ובין שהוא ערני

מה שאיפותיו? לאן הוא רוצה להגיע?

שאלי עצמך :

מה השאיפה שלך בחיים?

האם היא פרטית או כללית?

האם היא פנימית או חיצונית?

האם היא חומרית או רק חומרית או גם רוחנית נפשית?

האם רק צרכי בפנים או גם של אחרים?

האם הכל במגמה פרטית או במגמה רחבה יותר?

לפי רצונות אלה ילך גם הכח המדמה(החלום), הוא לא נפרד הוא קשור לכלל החבילה שאנו עשויים ממנה,

תלוי מי אני, במה אני ממוקד, לאן אני שואף, מה מניע אותי ולפי זה גם יגיעו חלומותי.  

פחות מעניין אותנו החולם יותר מעניין אותנו לבנות נפש חולם.

ויעקב אבינו בנה נפש חולם של שליח בתוך המציאות המעשית של בורח.

אנו לא מזלזלים במציאות יש כאן מצב של בריחה אבל מה אני מוציא מתוכה?

המגמה להוציא את מה יש מעבר לפעולה כרגע, שהיא רק על פני השטח.

אנו אומרים בתפילה "השכיבנו לשלום"- שנשכב לשלמות גם במצב חוסר התודעה תתברר מה מדרגתנו האמתית ותברר שהיא אמתית.

לשבת של חלומות אמת וחלימה עם אופק ועומק

טיפ מהפרשה

POWERED BY KIDUMNET